הוצאת דקל נוסדה ב1975- והיא פעילה למעלה מעשור בתחום ייצוא הספרים וזכויות יוצרים לחו"ל. עד כה נמכרו ספרי ההוצאה בשפות הבאות: אנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, הולנדית, גרמנית, צ'כית ויפנית. כיום, 90% ומעלה ממחזור ההוצאה נובע ממכירות לחו"ל.

שירותי הייצוא שנותנת הוצאת דקל

·        סופרים שמעוניינים להציג את ספריהם בירידי הספרים הבינלאומיים של פרנקפורט, ברצלונה, לונדון, בולוניה, פריס, ניו-יורק ועוד יוכלו להיעזר למטרה זו בשירותי ההוצאה, אשר תייצג אותם לפני מו"לים מתאימים מחו"ל (תידרש הכנת תרגום הספר, כולו או חלקו, לשפה המתאימה). מדובר, למעשה, בהשכרת משנה של מקום בדוכן ההוצאה באותו יריד ספציפי, הכללת מידע על הספר הנדון בקטלוג שמודפס במיוחד לקראת היריד ומחולק למאות מו"לים זרים שמשתתפים בו, משלוח מידע על הספר באמצעות האינטרנט לבתי-ההוצאה הנ"ל, ובחלק מהירידים גם הכללת פרטי הספר באתר הזכויות של היריד.

חשוב לציין, כי שירות זה כלל איננו מבטיח שהספר יתקבל בסופו של דבר לפרסום בחו"ל והוא גם כרוך בעלויות לא מבוטלות (כמה מאות Euro לכל כותר ליריד). מאידך, הוא עשוי לחסוך למחבר שמעוניין לקדם את ספרו הוצאות גדולות הרבה יותר: הסכומים שיעלו נסיעה, שהות במלון, שכירת דוכן ביריד, אובדן של ימי עבודה וכד', בנוסף לעבודת ההכנה לפני היריד והמו"מ המתיש עם מו"לים המגלים עניין בספר שאחריו, הכרוכים בהתכתבויות מרובות.

·        סופרים הרוצים לייצג בעצמם את ספריהם בשווקי חו"ל, יוכלו לתאם פגישה מיוחדת בה יקבלו הכשרה ראשונית לפעילות בתחום זה.

איך ואיפה?

היערכות לעבודה מול חו"ל, שפירושה נכונות להשקעה רצינית לאורך שנים של כסף, זמן ואנרגיה, יכולת התמדה ורצוי גם קצת מזל...

ההשקעה הזאת נדרשת, ראשית כדי לגשר על פער השפות, המחייב הכנת תרגומים (מלאים או חלקיים) לשפות שונות ו/או תקצירים של הספר העברי, שניתן יהיה להציגם בחו"ל לפני מוציאים לאור, עורכים, מנהלי זכויות וסוכנים ספרותיים. שנית, יש להתמודד עם קושי המרחק ע"י הגעה – אישית או באמצעות נציג – לזירות הפעולה העיקריות, שהם ירידי הספרים הבינלאומיים המרכזיים: יריד פרנקפורט (שהוא החשוב מכולם ומתקיים בתחילת אוקטובר), היריד הספרדי (LIBER בסוף ספטמבר, מתקיים לחילופין במדריד או בברצלונה), יריד לונדון (LIBF באמצע מרס) ומיד לאחריו יריד פריס (Salon du Livre), יריד ספרי הילדים באיטליה (בולוניה, בתחילת אפריל) ובסמוך לו היריד היפני (TIBF בטוקיו), )היריד האמריקאי (BEA בתחילת יוני), וישנם גם הירידים של הונג-קונג, סנט פטרסבורג, וורשה ועוד. כל שנתיים מתקיים גם בירושלים יריד ספרים בינ"ל JIBF)).

הנושאים שבהם הוצאת דקל כלל איננה עוסקת:

אנו לא מספקים שירותי תרגום ולא מתווכים או ממליצים על מתרגמים אלה או אחרים. עניין זה נמצא לחלוטין באחריותו הכספית והמקצועית של המחבר, ועליו לבדוק היטב ולהשתכנע, כי המתרגם שהוא בחר הוא אכן בעל הכישורים הדרושים ומתאים לסוג החומר הספרותי שלו, לשפה הספציפית ולקהל היעד אליו הוא מבקש לפנות.

אנו לא עוסקים בהערכה ספרותית של כתבי-יד וספרים, ואף לא מנסים לתת תחזית של סיכויי הצלחתם בשוק זה או אחר. לא רק שהתרשמות כזאת היא מטבעה סובייקטיבית, גם הערכה מקצועית מוסמכת לא תועיל כאן, מאחר והמבחן הסופי הוא ביסודו אמפירי: האם החומר המוצע אמנם מצא חן בעיני המו"ל או העורך הזר. יש להבין שתפקידה של הוצאת דקל במערך זה הוא שיווקי-טכני בלבד, וכלל לא של מערכת הפוסקת מה להוציא לאור ומה לא.

אנו לא מספקים שירותי הדפסה, צילום וכד' לצורך הכנתם של תקצירים, עותקי-דמה וכד'. הטיפול בנושא זה נמצא באחריותו הכספית והמקצועית של המחבר ועליו לטפל בכך כנדרש.

הערה חשובה: לקבלת דף קשר למחברים יש לפנות אלינו באי-מייל או בטלפון.

למה?

הסופר הישראלי בשפה העברית (הכוונה כאן ולהבא היא, כמובן, גם לסופרות הישראליות) נתון תמיד בתוך סד מעיק: הוא כותב לציבור מצומצם (כביכול, קרוב ל6- מיליון נפש, אך בפועל אולי רק מעט יותר מ4- מיליון קוראי עברית, שמתוכם בקושי 10% מגיעים אי-פעם לחנות, לרכוש ספר שאיננו ברשימת ספרי הלימוד שחייבים לקנות לילדיהם לקראת שנת הלימודים). כאשר תלויים בשוק מקומי כה קטן, תקופה של מיתון כלכלי מקומי, כפי שחווינו בשנים האחרונות, היא הרסנית לא רק למו"לים אלא גם לסופרים.

אם נשווה זאת לסופר באנגליה או בארה"ב עם מאות מיליוני הקוראים הפוטנציאליים שיש לו בארצו ובעולם הרחב; לסופר הצרפתי (קרוב ל100- מיליון קוראים בצרפת ובחלק מאזורי בלגיה, שוויץ וקנדה); לסופר הגרמני (מספר דומה של קוראים בגרמניה, אוסטריה ומרבית שוויץ); לסופר הספרדי; (שוק בגודל דומה בספרד ומרבית ארצות דרום אמריקה); לסופר היפני (125 מיליון קוראים ביפן בלבד); או לסופר האיטלקי (60 מיליון קוראים) ואף לסופר הפורטוגזי (ברזיל!), הפולני או הרוסי – נתחיל להבין את היקף הבעיה.

לשוק הספרים המקומי המוגבל ישנה השלכה ישירה על התמורה הכלכלית שהסופר בארץ יכול לצפות לה מספריו, ולכן גם על אפשרותו להתמסר לכתיבה ולהיות פנוי מטרדות כלכליות המחייבות אותו לעסוק בעבודות נוספות לפרנסתו. מצב זה גם משפיע על רווחיו (או ליתר דיוק, הפסדיו) של המו"ל הישראלי, ולכן על יכולתו לתגמל את הסופר.

הפתרון האולטימטיבי במקרה של שוק מקומי קטן הוא, כמובן, לפנות לייצוא לשווקים הבינלאומיים, כפי שאנו עושים זאת כבר שנים רבות עם פרי-הדר, תוצרת חקלאית שמגדלים מחוץ לעונה בחממות, יינות, צינורות השקיה מפלסטיק, תותחים מתנייעים ונשק קל, ובשנים האחרונות בהצלחה מרובה בענף ההי-טק עם ייצוא של תוכנות וידע במיליארדי דולרים.

מדוע לא גם ספרות? הבעיה, שייצוא חומר ספרותי לחו"ל נתון לחסדיהן של שתי עריצויות: עריצות השפה ועריצות המרחקTyranny of Language & Tyranny of Distance) ).

עריצות השפה: מאז הפרשה המצערת של מגדל בבל, רוב תושבי העולם אינם קוראים עברית, ואפילו אינם מסוגלים לזהות את האותיות העבריות או לנחש מאיזה כיוון יש לפתוח את הספר... עריצות השפה היא צרת עמים לא מעטים, כמו היוונים, הדנים, ההונגרים, הצ'כים והיפנים (שנהנים מאידך גיסא משוק מקומי ענק) ואחרים. עניין זהו אמנם מזלם הגדול של המתרגמים, הממלאים תפקיד חיוני בתהליך זה - לא אחת הצלחתו של ספר בשפה אחרת עומדת או נופלת על איכות התרגום, אך פירושו הוצאות משמעותיות בכל פרוייקט מו"לי שדורש מעבר משפה לשפה, ולא פעם כרוך בבעיות מקצועיות. בנוסף, גם התקשורת עם אנשי המקצוע המקבילים דורשת שליטה בשפות זרות, ולא רק אנגלית!

 עריצות המרחק: בעוד שהסופר, העורך והמו"ל הישראלים הם עובדים ונמצאים כאן, בארץ, In the middle of the Middle East הרי הקונים הפוטנציאליים, המו"ל, העורך והמפיץ הזרים, נמצאים שם: באירופה, בצפון אמריקה ובדרומה, באוסטרליה ובמזרח הרחוק. אמנם, בעידן הפקס והאינטרנט ניתן לתקשר במהירות ובעלות סבירה בין יבשות, אך עדיין אין תחליף למגע האישי המאפשר לקדם מכירת זכויות יוצרים ופרוייקטים של הוצאה לאור. לכן, כל השתתפות ביריד ספרים בינ"ל בחו"ל פירושה עבורנו, הישראלים, הוצאות גדולות על טיסה, שהות וכו'. אפילו בארצות שהן באופן מובהק דוברות אנגלית, כמו אוסטרליה וניו-זילנד, מתלוננים הסופרים והמו"לים על עריצות המרחק, שמונעת מהם להגיע בקלות ובמחיר נוח אל השווקים הבינ"ל העיקריים.

חוץ מזה, בכלל קשה לפרסם ספר, הן בארץ ואף יותר מזה בחו"ל (והדבר נכון אפילו לסופר שחי שם וזוהי שפת אמו), בעיקר בגלל ריבוי הכותרים שכבר ראו אור כמעט בכל נושא אפשרי.

לעתים, עלולים גם להיות קשיים חוקיים בתחום הבעלות על זכויות היוצרים של הספר.

טענה: בכל זאת ניתן לפרוץ מישראל עם ספרות מסוגים שונים (Fiction, Non-Fiction) למבוגרים ולילדים, לרבות ספרי לימוד, ספרי הדרכה ועוד לשווקים רבים ומגוונים בחו"ל, וההוכחה הטובה ביותר לכך הם כל אלה שהצליחו לעשות זאת פרט לחתן פרס נובל, ש"י עגנון (למשל עמוס עוז וסופרים ישראליים לא מעטים אחרים, דוד שחר עם "היכל הכלים השבורים" לשוק הצרפתי, אפרים קישון שכבש את השוק הגרמני, אך תורגם גם לעשרות שפות אחרות, ד"ר מיכאל בר-זוהר שכתב ושיווק את ספרי המתח שלו לחו"ל,  "עלי סיר" של אלונה פרנקל שתורגם לשפות רבות, מו"ל ישראלי "קטן" וכמעט לא ידוע פה, שמוכר ספרי לימוד לאנגלית בהיקף עצום לארצות זרות שלא דוברות אנגלית, ועוד), מו"ל אחר שמדפיס אנציקלופדיות לשוק האמריקאי, ואלה הן רק דוגמאות אחדות שנבחרו באקראי (יסלחו כל אותם מחברים ומו"לים רבים וטובים שלא הזכרתי את שמותיהם).

חשוב לזכור, שהצלחה לסופר ישראלי בחו"ל פירושה לא רק עוד הכנסה כספית, אלא גם פריצת דרך מקצועית אל חוג קוראים נוסף, לרוב הרבה יותר גדול, והרחבה משמעותית של חוג המכרים הספרותיים: סופרים עמיתים, עורכים, מבקרים, מו"לים וכו'.